את המרקולית הכרתי בימי כמדריכת טיולים , ותמיד חביבתי אותה. גם הצורה שלה קלה לזכירה וגם השם שלה תפס אותי, כי מה יותר נחמד מאדון שהיא אישה מגניבה.
המרקולית היא צמח חד שנתי ממשפחת החלבלוביים ,ועכשיו עם בוא האביב החצר שלי התמלאה בהם. ליבי שמח , כי אני יודעת את תכונות הריפוי שיש לצמח זה. שמו הערבי הוא עשבת א-ג׳רח שמשמעתו עשב הפצעים. והוא קיבל את שמו בגלל יכולות ריפוי הפצעים והשריטות על גופנו.
הוא יכול לשמש גם כעזרה ראשונה בשדה , פשוט למעוך את העלים וליצור עיסה שנשים אותה על העור הפגוע. או שאפשר להכין ממנו משחה שתשמר גם אחרי שהמרקולית תנבול ויגיעו ימי הקיץ החמים.
אז איך מכינים?
קודם כל קוטפים חופן גדול של עלים , תלוי בכמות שרוצים להכין. נשטוף אותם היטב ונניח על נייר אפייה שהנחנו על סיר אידוי. מאדים את העלי המרקולית עד להתרככותם.
מרסקים אותם במעבד מזון ונוצרת משחה ירוקה נפלאה. נוסיף לרסק שמן זית ונערבב.
את המשחה ניתן לשמור לתקופה ארוכה (לפחות חצי שנה במקרר) .
משחה זו יעילה לטיפול בעור סדוק ויבש ,בפצעים ובשריטות.
נכון שאין לה מרקם רגיל , והיא יותר עיסתית , אפשר פשוט להניח את העיסה על הפצע ולחבוש , יש להחליף את זה פעמים ביום . תוצאות הריפוי עימם מדהימות.
מוזמנים לנסות ולשתף בחוויות שלכם!
התוכן בדף זה משמש לצרכי מידע בלבד והוא אינו משמש כעיצה רפואית או תחליף להתייעצות/טיפול עם מומחה/רופא. נשים בהריון, מניקות, אנשים הסובלים ממחלות כרוניות ו/או הנוטלים תרופות יש להיוועץ ברופא או בעל מקצוע בטרם צריכה/שימוש.